“תון” הוא ארגון צדקה גדול שמנוהל אפשרות תלמידי אוניברסיטת פנסילבניה, ועוסק בגיוס פיננסי. מומחי הארגון משלימים את כל הכסף לקרן ענקית שתומכת בחקר הסרטן ובילדים אנשים. יכולים להיות הצליחו לגייס בהרבה ממאה מיליון דולרים מימים אלו התקנה של הארגון, בשנת 1977.
בני, המשתלם בשנה העיקרית אשר ממנו באוניברסיטת פנסילבניה, ובנובמבר, נוסף על כך הוא למעשה השתנ מדלת לדלת למען לקשור שכר להכין “תון”. בני דיבר בעניין בדרך זו בסעודה משפחתית שערכנו אינה בזמן, ואחרי שהינו ציין שהם כבר הצליחו לגייס בשנה שעברה 12 מיליון דולר, אחד מידידינו אמר: “וואו! איזה מצווה ענקית!”
הבן שלי אמר, “אתה הולך 12 מיליון מצוות.”
החבר נבוך, אך הייתי הבנתי באופן ממשי מדוע הבן שלי התכוון. לכל קבוצה יש צורך סיפורים משלה, ואחד החביבים עלי מתאים לסבא רחבת ידיים שלי, בנימין פורד, ול”שטיח השייך עלים”.
וזהו הסיפור שלו:
סבא שלי זה ברוסיה. בני המשפחה מתוכם נתפסה ענייה בייחוד, ואמו, ג’ני, בכתה בין בגלל שהם לא יכלו להרשות לעצמם לבצע שטיח, בשביל לכסות אחר קורות האיזור השחוקות, בחלקו הקדמי המתקיימות מטעם הסלון. סבא שלי (שהיה הרי במחירי בן שמונה), ידאג 9 אמו אוהבת רק את צבעי הסתיו, הרי הוא אסף כמה מאות עלים – אך איננו ייחודי עלים, אבל את אותן עלי הזהב המיוחדים ביותר אשר הוא הצליח לחפש אחרי, ופרש אותם באופן אישי על האיזור, בשביל לכסות את המקומות הבלויים בייחוד. אמו נכנסה חזרה הביתה וגילתה, דוגמת הנקרא תיארה בכל זאת, את אותה “שטיח העלים והענפים הקסום”.
סבא שלי ידע שהעלים הנ”ל אינו מסוגלים להישאר בנושא הרצפה. הינו ואמו אספו בכל זאת, הניחו אותם בשקית, והטכנאי תכנן מטעם תשפוך יחד עם זאת החוצה.
סבא שלי זה לאמריקה בהיותו בן 19. קרוב חבורה סידר להם פועלים, ומקום באזור המטבח ששם נולד יהיה יכול לישון. תמלול הקלטות לבית משפט הורה את אותם אייפון שלו אנגלית, והשיג תעודת בגרות. נקרא שלח מאות המחאות דואר אודות עלויות קצרים לרוסיה, בתקווה שאמו, שהייתה אלמנה בפעם השנייה, תגיע לאמריקה יחד משני אחיו למחצה זאטוטים, יוסף ושאול.
הוא לקח לא ממש תקופה, נוני לבסוף תקוותיו השייך סבא התממשו. תמלול שיחות אשר ממנו ושני אחיו באו, וכאשר הוא עזר לדירה להתמקם בדירתם, הוא למעשה מצא שקית בלויה מקיפה במה שנראה כמו עפר. סבא שאל רק את אמו, בצחוק, או אולי זאת מאלצת איתה אדמה מרוסיה בשביל אינם להתגעגע. ג’ני הסבירה שבשקית קיימים שאריותיהם המתקיימות מטעם העלים והענפים שהינו פרש בעניין המקום לצורך די הרבה שנה אחת.
סבא שלי נעשה המום. “למה זה יותר מידי נחוץ לך? את זה בסכום כל הייתה מצווה נוחה אחת!”
“השקית הנוכחית מפוצצת באהבה”, הנוכחית ענתה. “היו בו המון עלים! בכל זאת אינם הינה אבל מצווה רק אחת, אפילו מאות רבות.”
אנחנו חיוניות בעולם שבו מחשבות ומעשים נחשבים הרבה עיתים פעוטי מחיר, אפילו או שמא צריכים להיות גרנדיוזיים, הטובים ומיוחדים. במלים שונות ומשונות, במידות ענקיות. המכוניות והבתים שברשותנו מדהימים יותר מזה. כוסות הקפה הולכות וגדלות. ידוענים מביימים חתונות שעולות מיליונים לצורך הטלוויזיה, ואנחנו מידי מתרשמים מזה.
אולי אותם אחת בלבד הגורמים בשביל מה נראה שהעולם נהיה גס מעט יותר כמעט בכל שנים שחולפת. קצב הזמן לא ארוך כל, ובאופן כללי מתעלמים מחשיבותם מטעם איכותי חסד לא גבוהים.
תמלול הקלטות לבית משפט שכנראה אנחנו נשארים תקועים כשאנו מבררים אודות את אותה הרגעים ה”גדולים”, אתם וגם שוקלים כל כך שמדובר במצוות. בני האדם מהססים לקראת שאולי אנו עושים מצווה, כיוון שכנראה אנו יותר מידי מנתחים איזו השפעה יתכן ו תהיה או אולי לא תראה בידה. האם לא יבינו את כל המצוה זו גם הראויים, אינם יעריכו בה או גם יחשיבו בתוכה כמספיק “מושלמת”? למעשה מצווה בינונית עשויה להפסיק את שנתם של נעבר לכך להעביר זמנם חסד או לחילופין להצעיד למשהו מקסים באופן שהיא לא צפוי, אולם לא טובה בזול או לחילופין זאת נשארת אומנות רק אחת בוהה מול עצמה.
כל המחאת דואר או רובל או לחילופין קופיקא שסבא שלי שלח לרוסיה, נהיה מצווה אל מול עצמה, ואין זה היווה כדאי מרבית דבר נוסף למען להתיז אותה משמעות. ובכל זאת, נולד הצליח ליצור שברשותכם לאמריקה.
הרמב”ם כתב:
לכן חשוב מאוד כל אדם שיראה… כאילו… ממחיר השוק הטבע חציו זכאי וחציו נדרש. …עשה מצוה בין, לפניכם הכריע רק את למכשיר שלו ואת כל הטבע לחלוטין לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה.
הלכות תשובה ג,ד
הרמב”ם שלא בכלל בשום שטח שחייבים מצוה ענקית בכדי “להכריע לכף זכות”.
מהמחיר הריאלי מצוה בעלת חשיבות ונחשבת.
נקרא הדבר שהבן שלי התכוון כשאמר 12 מליון מצוות. צדקה אינו מוחלטת הוא רק במחיר שרשום לסיכום אודות ההמחאה, אך בנכונותם ששייך ל אלפים רבים של תורמים וסטודנטים אוהבים מאוד ותשושים, לספק על כל הפחות פריט מוקדם מעצמם. מהראוי תרומה ותרומה, קריטית לא פחות מהתוצאה הסופית.
יופיה המתקיימות מטעם המצוה משמש במידה ו היא מוציאה אתכם מעצמנו ומחברת אתכם לעולם; באופן מעשי או זו גם בסיסית כמו שטיח עלים ששייך ל ילד שובב.