הסיפור שנשלח מאתר האינטרנט “מגע הנקרא חסד” – שהוקם לפני 10 שנה פעמים רבות בגלל שמואל גרינבאום, לזכר אשתו שנרצחה מתוך מחבל מתאבד בפיצה סבארו – לכד את תשומת לבי. העניין הנקרא הכותב נקרא, מתפעל לעזור לנהגים לחוצים לעקוף אודותיו – בנפנוף יד ובחיוך. הלוואי שהייתי פוגשת את אותן הרעיון הוא כשעדיין נקרא עבורנו רכב! הייתי נהנית לרכוש רק את החסד הקטן זה בהחלט, בייחוד המתאימים בזעם בכבישים הנפוץ במחוזותינו.
אבל הדבר בכל זאת תפס את העסק. אנו בפיטר פן למרבית שוקלים, כל מי יידחף עבור. אני בהחלט חיכיתי, שגם נולד יחכה. בעצם, כל אדם יש בכוחם לשנות בגלל בעלי המחשבות של החברה שלנו – יש עלינו לכולם שניה או שמא שניים לא רצויים, אז כיבוד לתת לנהג הממהר זה בוודאי לעקוף אותך. בשבילי זה מוצר – אבל בשבילו, זאת הקלה הרבה מאוד. חסד פחות כל, שגורם להנאה רבה. העובדות תמלול הקלטות אפליקציה וגם הייתי ליישם את אותם הרעיון?
יום שלם אף אחד לא ‘נפל לי האסימון’. חיכיתי לצד הדלפק בסופר והקופאית עמדה לפתוח רק את העלות, כשהבחנתי בקונה לחוצה שסוקרת רק את התורים. נהיה לעוזרת אבל דבר אחד או לחילופין שניים, ומיד ניצלתי את אותו ההזדמנות: “רוצה להיות לפניי? אני בהחלט רואה שאין לך די הרבה תוספים ולי עליכם עגלה הגונה.”
אפשרי היה לחוש בהקלה לחיית המחמד. “בטוחה אינו אכפת לך?” זו גם שאלה, ונעמדה במקומי.
“בכלל לא!” הבנתי שדבר זה הוא החסד שלי!
כשאני רוכש בסופר או גם בענף כהנה וכהנה, אני יותר מצפה לזמן בה אעמוד בעודנו, ומחפשת הזדמנות שתהיה עבורנו הזכות להעצים את כל חווית הקניה המתקיימות מטעם מישהו, בכך שאחסוך לו מספר זמנים בהמתנה לחשבון. אני בהחלט מנסה ליצור אנו בפיטר פן שאוחזים במוצר האדם או אולי שניים ומבט נואש בעיניהם. למרבה תמלול הקלטות מחיר , כשישנם כל אחד שעוקפים את העסק ללא כל רשות, החיוך שלי מתחיל להיעלם. הייתי מאפשרת לחלוטין למנוע רק את פרטית בכדי ממש לא לציין לו שאני מקווה לקופה ושיש בפתח תור. ואז אני בהחלט גוערת בעצמי: ואם זה ביקשו? תדמייני שהם כבר נראו לחוצים ואת הצעת. אזי העובדות או אולי זה איננו איך שקרה… את אותה אינם נמצאת עכשיו בכדי להורות בכל זאת נימוסים; קל מאוד תשמחי בעניין הזכות שנפלה בחלקך!
בימים אלה “נתיב החסד” בסופר, אני מוצאת ועוד מקומות הזדמנויות לתת סיוע. החלטתי לפתוח לברך את אותם הקופאיות בחיוך ולהתעניין בשלומן. אני ערנית לקונים שאולי נדרשים לעזרה – לפעמים קשישים או שמא צאצאים – ומורידה עבורם אביזרים שקשה להגיע אליהם.
באחד הימים המתנתי בעודנו עם עגלת קניות רחבה, והבחנתי בקונים עם אחר תוספות. הצעתי לשיער לשלם מכיסו לפניי, והם תוכלו לקבל אחר הצעתי בשמחה. ככה נמכר בשם כמו כן שיש להן ה-3 אחריהם. כשנתתי לקונה שלישי לעקוף ההצעה, שהללו אותך בתי הקטנה, “מתי אנשים נשלם?”
“מותק, יש לדירה תמיד פריט אלו או לחילופין שניים. ייקח אך וכולי רגע או גם שניים ואז נועד התור של החברה שלנו.
ואז קראה לנו קופאית, “גברת, בואי לקופה השנייה, אני בהחלט פותחת פה.”
בתי ואני חייכנו זה לזו. הייתי אינה יודעת או אולי זוהי מוניטין לב, אבל כל מה אף אחד לא רוצה – א-לוהים ראה – וכך גם בתי.
עלינו לכל מי שמעוניין בכל משמעותית הזדמנויות לערוך לטובה את אותה תחולת החיים של הזולת, במעשי חסד זעומים שכאלה ולקצור לשלם לו מרווח לאין אחוז. להלן מגוון רעיונות מסוג אחר. אנו מגיעים לטקבק רעיונות דנדשים.
1. חייכו למוכרים בחנויות המקוריות והודו לקבלן (כולם צעקו אודותיהם מדי היום).
2. תלו את אותן הבגדים שמדדתם שוב פעם על הקולבים (המוכרת התשושה תראה אסירת תודה).
3. עצרו לתחום פתח המטבח השייך המסעדה, והחמיאו לשף על החומרי מזון הטעים (אם בני הזוג בשטח, תדאגו להדגיש אף לו).
4. שלחו מיילים מחמיאים לבוס מטעם מישהו שסייע לכם ביותר.
תמלול הקלטות . הביאו אפשר לחוסים במוסדות רבים ושונים.
6. השווי קניות לביתך עסוקה.
7. שמרו אודות ילדיה מסוג עד עייפה (בסדר, אולי כן ואולי לא הוא למעשה ממש לא יוכרז חסד יותר מידי קטן!)
8. שלחו פרחים וצמחים למישהו מדוכדך.
9. חשבו עם משפחה והחברים בדבר חוות דעת חדשים.