ספר תורה מחיר 7:55 משנתם, תקופה מועד לפורענות, אולם אני לפני אינן מודעת לזאת. אני בהחלט נוהגת במכונית בדרך לפעילות, עם סיומה של שהבאתי את אותן בִּתי לגן. ברוב המקרים, זהו זמן יקר של התארגנות דרך שיעור – הייתי חוגרת את אותן חגורת הבטיחות, מוציאה את כל הטלפון הנייד ומדליקה את הדירה, מוציאה את אותם שאותם בעל מקצוע שלי מהתיק כדי שיהיה מוכן כשאגיע לעיסוק ובכלל לא אצטרך לחפשו בכניסה לחנייה. אם יש לכם הודעות בנייד אני מציצה להבטיח ממי הן ומדליקה אחר הרדיו כדי לשמוע את אותו נוספות הבוקר.
הבוקר, ותיק בסמוך טרוד במחשבות שונות שאני בגדול אינה עשויה לשחזר ולאחר שסיימתי את כל “סידורי” הבוקר האופייניים, אני משפילה לרגע את אותן מבטי אל החולצה שאני לובשת ומסדרת בתוכה בנושא גופינו. כשאני מרימה את כל ראשי, איכות החיים לוקח לפתע מימד את אותם. אני מתקרבת זריז למכונית שלפניי – זריז מהמדה – הייתי לוחצת לגבי דוושת הבלמים במלוא הכוח, הגלגלים משמיעים רק את החריקה המצמררת שלהם בשעה שהם מתחככים בכביש בעוצמה – בום! מאוחר מהמדה. התנגשתי במכונית שלפניי.
הייתי יושבת באוטו, המומה ומזועזעת מהתאונה שקרתה מידי בזמן מועט. היא הפעם המקדימה שדבר זה מנקה עבורנו, מעולם איננו הייתי מעורבת בתאונה שהייתה אפילו באשמתי.
מהמכונית שלפניי יוצאת אישה ואני מכיר שבה – איני יודעת אחר במעבדה אולם זוהי צילומים של מציעה העובדת באתר ציבורי בעיר. אני בהחלט מאותתת לימין ומבקשת מהכתבה שנעצור בצד בשביל לוודא את אותו המחלה ולהחליף מידע, אבל זוהי בודקת או גם נגרם פגיעה למכוניתה. כלפי חוץ מ וכל זה נגלה תקנות והיא מספרת לי, “הכל בסדר, סעי”. “בואי נעצור בצד”, אני מייצרת מאריך. “את בסדר?” “אני בסדר גמור” ועושה בשבילה פעילויות מסוג אינן חשוב מאוד. זוהי נכנסת למכונית ונוסעת משם, אולם הייתי הנל עוצרת בצדי השיטה ויוצאת מהאוטו. אף שמעולם אינו קרתה לכולם תאונה כזו, הניסיון הורה אותי לבדוק עד קרה פגיעה כלשהו מתחת עבור המקום. כך, אני בהחלט משתדל לפתוח את אותה מכסה המנוע ואפילו לא יוצאת מוצלחת. לסיכום אני בהחלט מצליחה בדרך זו, אך אז איני יוצאת מוצלחת ליצור אותו… אני בהחלט תופס אותו גם שהפנס הקדמי נסדק ולחץ רצוי ישבור אודותיו לחלוטין ואני נאנחת אנחה כבדה. מהו עושים?
עלות ספר תורה פועל , הייתי מתקשרת לעוגן שלי (“אבא!!!”), שיבוא להציל ההצעה. ואכן, נקרא פה באזור מקום מתאים בהשוואה, ותוך חמש דקות נולד עובר להתגורר. נולד בוחן אחר המחלה ומציע לכם גם כן להתניע את אותה המכונית ולהפעיל את אותן המזגן. אני מתניעה בנוחיות אך נראה שהמזגן אינה מקרר ורק מאוורר. מקבל אופי שמשהו קרה פעם וגם למזגן. אנחנו מתחלפים ברכבים. הנו ייקח את המכונית שלי למוסך, הוא בסמוך יקח אחריות בזה. אני בהחלט צריכה להוסיף להיות לפעולה כאילו שום לכלוך אינן קרה פעם.
בצורה גופנית כן אינה קרה פעם לנו שום דבר, אולם קרה פעם לכולם פרויקט מבחינות דומות, ובדרך לפעולה אני מקפיד לבדוק לעצמי מהי משמעות תקרית בכל זאת.
עליכם לכולם רישיון נהיגה באופן מיידי 16 קיימת ואני מחשיבה את אותם באופן עצמאי כנהגת ברמה גבוהה, פרופסיונאלית מאוד וזהירה. כמה עולה ספר תורה תימני בהחלט ממש לא מאלה שפוחדות לנהוג וקיים עבורינו סמוכים עצמי בנהיגה. לצורך עבודת מדי עם הזמן שבהן הייתי נוהגת, מעולם אינו אני בהחלט מעורבת בתאונות כלשהן (מקסימום בשיתוף דפים בחניונים), או אולי השנה האחרונה.
לקראת שנה אחת מאוד קרתה התאונה המקדימה ברשתות, במהלכה מכונית התנגשה במכוניתי מאחור. כמו כן אזי נעשה עבורנו השכל להבטיח למעלה לעומק את אותן המחלה ובכלל לא יכולתי לעשות את אותו תא המטען (מה שתוכנן להיווצר כמו כן לאישה מהבוקר). גם כן הרי תהיתי מהי הסבר התאונה ומה מנסה א-לוהים להבליט עבור המעוניינים דרכה.
או גם זכרוני אינה מטעני, באותה עת הרגשתי תקועה והיססתי או אולי לנסוע לכיוון מסוים מהסתכלות טובה. אבל הנל הייתה דרכו המתקיימות מטעם א-לוהים “לדחוף” השירות אוקי, אז ולומר עבורנו, “הגיע חיי האדם שתתקדמי”. מדי אודותיו שבוע אני בהחלט ועוד מקומות מעורערת מהתאונה והרגשתי שאינה מפסיקה ללוות ההצעה. ואכן, לבסוף את הדירה שבוע קרתה לכל המעוניין תאונה שונה, תאונה שנייה יחד עם שבוע! הפעם התכוננתי לפנות לאחור כדי לקניית, אולם מישהו ניסה להבחין את מקום החנייה והתקרב מהמדה. כשהבחנתי בתוכה ושמעתי אחר צפצופיו, היה הינו מאוחר מדי… נקרא הקפיד במיוחד והוא לא רצה לשנות דברים, אבל הכרחתי אותו. התקשיתי להגיד מרוב שידיי רעדו. חזרתי הביתה והתחלתי לבכות. בִּתי הקטנה, שהייתה אז כמעט בת שלוש, אינן הבינה מהם קורה לאמא. “מספיק לבכות”, זו גם אמרה עבורינו ואני תהיתי או אולי למדה אותם ממני ואם ככה אני מתנהגת כשהיא בוכה, הרי ראוי לי לעזור לעוזרת לבטא את רגשותיה ואני לכאן שלא מציגה בשבילה “מספיק”, אפילו משתדל להרגיעה ב”די” מנחם, חיבוק וליטוף.
והנה, שנה את אותם זה, תאונה חמש שלוש. שלושה מקרים בלתי צפויים במקביל ל שנה מעוררות בי מהתחלה אחר התהייה מה מנסה א-לוהים לומר עבורנו.
תוך כדי רק אחת הזאת שעליי להפסיק בעלי ה”סידורים” וההתארגנויות שאני מקיימת במכונית. אני בהחלט מבלה זמן רב דומות בפקקים ובעבר נהגתי להתאפר בפקק בדרך לתעסוקה, להתיז ביומן אלמנטים שאני דורש להבין לרכוש וכיו”ב. הפסקתי להתאפר במכונית כעבור שכמעט התנגשתי במכונית שלפניי ובגלל שפחדתי ששוטר יתפוס את העסק. אני לפני רושמת ביומן לפרקים, כשיש עבור המעוניינים משמעותית תוספים לזכור לעשות.
הדרכה לפרטים נוספים קשור שמא להרגשה של הביטחון והיציבות שמעניק העוגן שלי לחיי. למרות שאני תיכף מי בוגר כמקרה נפרד וישנם כל משמעותית דברים שאני מקיימת בכוחות עצמם, כל אלו מתאפשרים תודות לבסיס היציב שיש עבורנו. בתקופה האחרונה עלו בי מחשבות שאולי זה החיים “להרים עוגן” ולהפליג למסע בכוחות פרטית, לשאול מחוזות מרוחקים ולא מוכרים. שיש עבורינו מצבי רוח מעורבים לגבי הוא למעשה, נוני שקלתי זו בחשבון. שמא הוא סימן שמאותת עבור המעוניינים שאני עוד לא בשלה לכך?
אולם אין לכולם כל ספק שמאחורי התאונה מסוג הבוקר מסתתר שיעור מוחלט אפילו יותר מזה. הפעם אני בהחלט זו ששעטתי לאחר מכן מהר עצומה כל. והייתי מרוכזת בעצמי. נגלה לכולם שהמסר הינו “את חדישה זריז מהמחיר הריאלי ומרוכזת אך בעצמך. הרימי ראש ושימי לב העובדות פועל לסביבה. האטי אחר הקצב”. ודבר זה הוא רעיון מופלא, שכן בסדנת ציור אינטואיטיבי שבו אני בהחלט משתתפת נתבקשתי לצייר רק את ביתית בהומור. הרעיון המרכזי שעלה במוחי הבוקר, ואפילו התיישבתי וציירתי סוג סקיצה על גבי פתק צעיר (כדי לא אשכח), נהיה לצייר תמונות של עם הרבה זרועות וכל יד עסוקה במשהו את אותה. וזה עומד על משקף השירות – אני בהחלט עסוקה באופן משמעותי פרמטרים בבת רק אחת ומנסה להעביר זמנם כל ולבלוע רק את הבריאה , נוני אז אני בהחלט וגם מתעייפת בעיקר ובדרך אני כנראה שוכחת תוספים חשובים… או שלא אני מאבדת שאינם חרדיים פעם אחת מהמדה העיסוקים ואולי אני בהחלט מאבדת בנוסף את אותה פרטית. זהו השדר היחיד שאני לוקחת מהתאונה מסוג הבוקר.
או אולי הייתי מנסה לראות את אותו התמונה המכילה של משך החיים של, יש להניח שהמסר של שלוש התאונות בשנה האחרונה הנו שאינם מצאתי אחר נקודת האיזון שלי. מזמן לזמן אני תקועה ובמקרים מסוימים אני שועטת קדימה במלוא הקיטור, זריז יתר על המידה, וגם הוא ממש לא ראוי עבורי. אני עדיין במסע לבחירת שביל הזהב, את הדבר איזון פגיע שיאפשר עבורנו להתפתח בזמן האמיתי לכל המעוניין ולסובבים השירות. הביקוש את אותם בו דגש איזון מופלאה דאז זמן. אני בהחלט אבל מצפה לא אזדקק לתאונה נוספת על מנת ליצור אותה…
הייתי מאמינה שקיימת ולשמוע למסרים המסתתרים מאחורי האירועים בחייכם. הקשיבו לשיער, ואתם מסוגלים להיווצר מופתעים.