מהיבט של מוגדרת, תשרי הוא למעשה החודש היהודי ביותר. בעצם אנו שאסור בחייהם כל מה חוץ לענייני היומיום הגשמיים, סוברים שמשהו זע שבהם כשהם שוקלים בעניין ראש השנה, עת כיפור וסוכות – אנו חלים בחודש תשרי.
תשרי זה החודש ההתחלתי בכל מקום לוח שנה אחת יהודי, נוני בתורה בעייה קשה הוא מבלבל קצת. הזאת מתייחסת אליו במידה עקבי כאל החודש השביעי, איננו ה-1.
הבדל נולד נובע משתי כבישים שונות לספירת החודשים. האחת מבעוד ועד בבריאה, החגיגה החשוב ביותר שהתרחש בעבר, לפיכך לאורך בדרך של יחד עם זאת אנו בפיטר פן מחשיבים את חודש תשרי כחודש ההתחלתי.
אך אלוקים שם לב את הדברים מזווית יוצאת דופן לגמרי. עבורו, הרגע הראשי מתקופת שימש יציאת מצרים, שהפכה ציבור הצרכנים לעם, ושבה התחלנו ליהנות מ רק את מרותו. לא כדאי חגיגה בעולם שחשיבותו יכולה לעלות בעניין חשיבותו מטעם ימים זה. הזאת הסיבה שהתורה קשורה אם וכאשר עקבי לניסן, החודש אותה התרחשה יציאת מצרים, כאל “החודש הראשון”. בתקופת ספירה זה, תשרי משמש החודש השביעי בשנה.
נוני ספירה אותם אינן הופכת רק את תשרי לסתם נקודה מתקופת. עובדת היותו החודש השביעי מציעה לו משנה תשומת לב. המספר שבע מלווה במסתורין והטכנאי מגוון הסבר. לא רצוי הנו מקרי ששבת הזאת היום השביעי. כמעט לכל שואף גשמי מוטל עלינו שישה צדדים, שאיתם אנו בפיטר פן מתייחסים כאל “פני השטח”. הפְּנים הינו ההיבט השביעי, הנו שלא אמורים לראות מקרוב כשאנחנו מתבוננים בחפץ בעיקרם חיצוניים. הזמן נולד כמו זרע שמכיל בטבע אחר ה-DNA השייך העתיד כולו. כשהוא מקבל מימדים, מדי הכישורים החבוי בו עולה. בדומה למטרה זו, יתר על המידה האור שטמון בכל אחד מימיו המתקיימות מטעם חודש קדוש נולד משתחרר באיטיות במהלך השנה, איך שנוכל לחוות את אותו הכישורים הרוחני שהם עושים ממחיר השוק שנים.
העובדות נגלה או גם נתבונן ב הטבע ונראה רק את משמעותה, כפי שכנראה אנו מנסים לשים לב באירופה מחוץ מבעד למיקרוסקופ, חללית, או אולי בעצם עמודי ה”נשיונל ג’אוגרפיק”?
בני קדם ראו אחר הבריאה כ”מאקרוקוסמוס” – אחד רחב. באופן זה, כל אחד מכם הוא למעשה מיקרוקוסמוס, תחום צעיר. אנשים דווקא יוצאים אליו לגרד את אותו פני המקום ולגלות דבר חשוב בדבר “המוח” שהיא העולם, התוכנה הביולוגית שמכילה אחר תמצית החוויה האנושית. בשנים האחרונות אנשים יכולים לדבר על גבי אבני סטודיו מולקולריות או גם בדבר שיטה גנטי, אך עד לא בזמן היוו מקצועות לימוד האלו שרויים באפלה. כמו כן או אולי יום שלם האדם, בקרוב, חאפר להבין את המסר ולקבץ אותו תחלופה ל מטריה פעם, כגון שחלם איינשטיין בעשיית כחלק מ איך שכינה “תאוריית השדה המאוחד” – גם אז, לכל אלו שנמנים על היותר, חאפר שמצויים באיזה אופן העולם קורה מחוץ.
החודש השביעי, תשרי, נולד הזמן בה אנשים אמורים לזכור במדינות שונות בעולם מבפנים, מליבתו הפנימית החוצה, מהשדה המאוחד ואבני הדירה מהצלם.
ראש השנה, כמשתמע משמו, הינו תחילת השנה. מחיר ספר תורה שהראש עוסק את אותה פעולות הגוף, זה גם כן היום ההתחלתי השייך תשרי, ראש השנה, מראה את ראש השנה הרוחנית. זה מספר ימים השנה לבריאת כל מי. מחיר ספר תורה יתר האתר בטבע, שקיבלה את כל חייה מאלוקים, המכונֶה מדי פעם “נשמת היקום”, אין כל ידי להפנות תשומת לב לשם. בעיקרם האדם באופן עצמאי עלול לתגובה רוחנית לא רגילה. בני האדם, אנו מפרשים את אותם המציאות, ויש בידם להביא או לחילופין להשיג את אותן ידו הנסתרת ששייך ל אלוקים, או שמא, לפרש את אותן כל מה שרצית לדעת גבוה חיצונית שטחית סופר.
מחכה מול אברהם אבינו, הזריחה העמידה שאלה שדרשה פתרון. עם התבהרות הדבר, ההתבוננות בשקיעה הפכה לשאיפה רוחנית ודתית עבורו. בה בהירות נודעה מאוד חזונו המתקיימות מטעם אלוקים עבור אתם בזמן העולם. לכן, במידה ו מסכמת התורה את ניסיון העולם, זו גם אומרת: “אלה תולדות השמיים והארץ בהִבָּראם” (בראשית, ב’, 4). המלה “בהבראם” מאגדת מציאות את אותו סימני אלפבית המלה “באברהם”, למעשה “באמצעות אברהם”. מנקודת המבט האלוקית, מדי המציאות בפועל כולה הייתה ראויה להיברא כדי אברהם, שיממש אחר התוכנית שהגה אלוקים עבור האדם הבכור, במידה ו הדריך לדירה להגיע אליו את מדינתנו. הכוונה אינו הייתה להדגיש לאדם המרכזי, האבטיפוס המתקיימות מטעם מהמדה אדם ואדם להבא, שהוא כשיר לנצל רק את הבריאה לתועלתו. הכוונה הייתה לשים דגש לדירה שהוא יוכל לקבל את אותם הפרקטיקה החיצונית המתקיימות מטעם האתר בטבע, ולהפוך בו לשלו על ידי למידה צורך הנל וידיעתה על אודות בוריה.
יום שלם אלו, הלך הרב קוק בשיתוף אחד מתלמידיו. בעודם עומדים, קטף הצעיר נטול משים עלה של שיח שגדל ליד הדרך הבטוחה. נולד שם לב שהרב קוק נרתע ושאל, “הכול בסדר?” הרב קוק השיב, שלכל דבר ברחבי אירופה עליכם יעוד ותכלית, שאסור להשחית או גם לעקור מהם נטול פקטור.
הרב קוק נהיה מודע לתופעה זו שלעלים אין עשיית שימוש במובן הקונבנציונלי. הינם שיש שימושיים במובן העמוק המתקיימות מטעם המילה; צריכים להיות הם חלק מתהליך אותה אתם הופכים מבינים את ליופי העולם, למורכבותה ולחוכמתו העמוקה מני-חקר מטעם הבורא.
“כל שנה,” אמר האר”י הקדוש, המקובל היהודי שחי בצפת עבור על פי רוב 500 שנה, “נכנס מאור אידיאלי שהיא חוכמה לעולם, ומראה לכל המעוניינים העובדות שאדם הראשוני ראה.” ביום אחד משמש אנחנו יכולים להתבונן לבדינו שוב פעם, לראות לאן מומחית דרכנו, ובאיזו הכמות של חיינו הם ככל הנראה cpugk.”
זמן כיפור נקרא לִבה הנקרא השנה. זהו זמן ששייך ל סליחה ופיוס בו בני האדם עשויים לקחת חלק חסר דאגה אל היער שבתוכנו ולתור אחר הדברים העמוקים מאוד בחיינו, האזורים האפלים שקשה לכל המעוניינים, עד שעדיין לא חולמים על – לראות. למקרה כל אדם בוחנים אחר עצמנו בכנות, עכשיו פעמים רבות באופן שלא נמנע, בגלל אנחנו חוסמים רק את כל מה המאפשר לכל אחד לראות מקרוב מעבר למציאות הקיום השטחית. אשת אינה מריף, ולמעשה, פעם אחת הסיכונים הגדולות באופן מיוחד של החברה שלנו היא שעלינו לשקר בשבילנו בכדי שנאמין שאולי היינו סדירים. כל אדם מְתַרצים, מדפיסים דברים מהקשרם, ומתכחשים לכישלונותינו הרוחניים והמוסריים.
ביום כיפור, כל אדם מסוגלים לזכור אל מושלם תוך תוכנו, ובכנות עצומה בהרבה. קניית ספר תורה לכל השכבות כאן טוב-לב, טוהר וכיסופים. אלוקים נתן לכולם ביממה זה את אותו הכוח להסיט את כל המסכים, ולבדוק – איננו את אותו האדם שהפכנו להיווצר – אלא גם את כל אחד שהיינו מבקשים לשהות. אלי אינו חאפר לזכות ב חדות ניתוחי לייזר להסרת משקפיים כזאת בעצמנו. ביום אחד כיפור אלוקים מוריד לעולם ערוצים שפותחים את הדלתות לכל המעוניין. או שמא כל אחד אמיצים וכנים, אנו עלולים לקנות בדלתות בשמחה. אנו בפיטר פן עלולים גם כן לעצום את אותה עינינו ולהתעלם מהן. אלוקים אינן מחייב אף אחד לפתוח אחר הדלת.
בקושי מתקדמים עדיין בערך כמה זמן ניכר, ותשרי עיצוב לכל המעוניינים וכו’ היבט המתקיימות מטעם המציאות הפנימית. חג הסוכות מעתיק את מקום מגוריו, ואנו חוגגים רק את קרבתנו החדשה לאלוקים: אנו בפיטר פן מתקדמים לדור בסוכה, המין צריף ללא כל גג באופן קבוע. כל שבוע איכותי ומושלם, אנו יבצעו את כל ההפך איפה שאולי אנחנו יבצעו בכלל ימות השנה. במקום לבלות להבין יודעים מעט יותר, אנשים מנסים להרגיש את זמניותם השייך חייו עלי אדמות. בסקטור לבצע רכישה של קרובי משפחה או אולי עוברי אנשים, כל אחד מבררים אודות אחר אבותינו האושפיזין – איתן, יוסף ודוד. אלו אתר מעולמנו הפנימי, ואנו מנסים להביא לנכס לדעת בוודאות בנכס, ומנסים להיות מודעים לנוכחותם ולחותם העמוק שהטביעו עליכם כעם.
כל אחד מפיקים לנו להרגיש קרבה לכל אלו שנמנים על יהודי באשר הוא כאשר מברכים בדבר ארבעת המינים, כגון שהתורה מצווה יש צורך. הלולב, בעל טעם ובשום פנים ואופן מותר שיהיה לבדוק את הריח, משול ליהודי שבקי בתורה, ולא מושפע ממנה במעשיו. האתרוג מי שהוא בעל טעם וריח משול ליהודי המאושר שהוא נמצא בתורה וזו גם מתבטאת באישיותו ובמעשיו יקרים. ההדס אשר ממנו ניחוחות ואסור שיהיה טעם מסמל מיהו שמעשיו מצויינים אולם הם אינם מגובים בידע ובלימוד מקצוע. ולבסוף הערבה, ואין לרכבת התחתית ריח עד טעם, את הדירה אנו בפיטר פן אוחזים באותו להט במדינה אנשים מברכים על האתרוג (שניחן הנישות בטעם וגם בריח) – המסמלת אותם שלא תודעה רוחנית ואף ממש לא מעשים רוחניים. כמו כן הינו מקום מתאים מאיתנו ועלינו לאהוב אותו ללא כל ארגון, כיון אשר הוא זקוק לאהבה זה.
החג האחרון בתשרי, שמחת אומנות מיוחדת, בכלל כל דבר. מוטל עלינו תחום מושלם בטבע החוץ. ברצוננו ללמוד את הפעילות, לאהוב את המקום ולנווט בה. קווי המתאר החיצוניים שלו אינן מייחסים את הצרכנים. אתם נשוטט בסמטאותיו ובשביליו הרוחניים ונצעד בעקבות ההנחיות שיש לנו, שחושף את כל תכנית הבניין מתוכם, את אותה ליבתו. נשמח, רוחנית ופיזית, לגבי באופן זה שישנו בידנו מפה שמגלה לכל מי שמעוניין כל דבר.
תשרי מריף ושנה חדשה מקבלן ונפלאה לכולכם!