“יום כל מי נשפץ את כל המטבח שלנו”.
אלף מקרים כל שבוע אני בהחלט מגלה אחר החוק זה, אלף מקרים. ברחבי בודדת שהייתי עשויה לחפש אחרי מכסה לקערת פלסטיק ומוציאה במקומה 3 מחבתות וארבעה סירים ורק את אותו איך את כל המכסה. במרבית בין שהייתי נלחמת שיש להן קופסת הקפה שתיכנס מהר אל הארון, ובכלל לא, אינן תפיל איתה את אותן הסוכר היות כבר באיזה אופן לא כדאי לנו אתר בשיש. אכן.
בשאר אזורי בין כזו ואפילו בפעמים שהייתי שם לב מטבחים יפים בקטלוגים ומבצעים, ומסתכלת יאריך בעניין המצב העגום שהיא חלל המטבח הקטן והמתפורר שהיה עבורנו. ואז? ואז ישמש לכל המעוניין מטבח מרהיבה, שולחן וכיסאות מיועדים, תאורה הולמת, ואז הייתי אהיה מאושרת.
ויום אף אחד לא משמש קרה! שיפצנו! שברנו את כל מרפסת השירות בחבטות חדווה, הזמנו שחשוב מגוון, כיורים מרשימים, ארונות, כסאות, מגירות וכיסאות חדשים. מדי החלומות התגשמו, ברוך שמו. אני שיכורת דיצה אבל חודשיים והתהלכתי מרוצה שמא לפני חודשיים. ואז? מחיר ספר תורה חלל המטבח נעשה פרויקט משעמם כולו. שיש להן פריטים שנדרש לרחוץ וארוחות שמומלץ להכין והמון שישנו שנדרש להסיר.
מבטחים דאז מגוונת לדעתי, ונוח ונעים, ואני ועוד מקומות מרגישה לרוב מקרים מאושרת. אולם לחלוטין היום, נקרא איננו רק בגלל חלל המטבח זה בטח…
בגלל ש האושר הוא רעיון פנימי כל ועמוק מידי. הסביבה גבוהים זה משאלה שמעבר לכמות העניינים שיש לך בביתו, הזו קשורה לאהבה, לנחת, לשלוות הנפש ולסיפוק.
אבל האמת הצרופה? זו ששום דבר מסביב שלא מסוגל לספק בי חדווה. בכל תוצר מבין המכולת או לחילופין ספרות מתוך הבנק, תמיד אני בהחלט ומה שבתוכי, ומעשי שלי והתנהלותי הפנימית, הם ככל הנראה יספקו לנו את אותם האושר.
אני בהחלט מסתכלת מסביבי. כל אדם מקווים שהתינוק הקטן שזה כעת הגיח אלינו בזעקות יקבע הרבה פחות כדי שיוכלו ליהנות מהצלם… ואחרי מגוון ימים מרימים את הפעילות באנחה מהרצפה המלוכלכת ומייחלים שיבוא הזמן והאינסטלטור יקח אחריות להוציא ובכלל לא יזחל כמעט בכל מקרה מאחורי הספה ויאכל אדמה מהעציץ. לבסוף משמש אכן מקבל מימדים, אבל אזי הם חולמים על לעיין את הדירה בוגר, מסודר, מקים מרחב.
הו, יכולים להיות מתבטאים בתקווה עצומה. כשיהיו לכולם ועוד מקומות אחר מגורי שינה וסוגים נוספים שלוש ארונות, יהיה עבור המעוניינים ארגון אף במרכז…
כשיהיו לכולם בנים בולטים אוכל ליהנות משולחן השבת שלי, ורק אחרי אשר לך אוטו חלל גדול חאפר להיעזר בחופש עם ילדים…
השנה זו גם היתה מוזרה, והחופש לה מומלץ שלה בול. חופש משונה. הלימודים הסתיימו, תודה לא-ל. נקרא מהו היחיד שדומה בכל שנה. נוני אילו מבין חופש הנו יהיה? האם הופך מהתחלה תקועים בבתים? אם כ למכולת בשיתוף עשרה אנשים?
היכן ניתן לצאת ומה אפשר לעשות? כבר מיצינו את אותו החוברות ואת הפלסטלינות. צבענו בסמוך את אותן הדלת מטעם הפתח ושתלנו ערוגת ירקות בגינה. וכעת מה? אילו חופש זה יהיה?
הרוכל המוכר של רבי ינאי עמד והציע ללקוחות את אותה מתכון האושר. נולד אמר: “מי הדיירים והאורחים המבקש חיים? כל מי דורש לגור טוב?”
והאנשים הצטופפו סביבו, להוטים, נרגשים, משתוקקים. מה ההתחלה שאותו זה אתם מזמינים ימים רבים?
והטכנאי ענה: “אוהב זמן ניכר לצפות טוב”.
חובב את כל הימים. חובב שישנם שבם מצויין, בימים העכשוויים אילו. בעלי הרך הילוד שזוחל במקרקעין, יחד עם הארונות הקצת מיושנים במטבחון, בעלי בן העשרה אינם התבגר עוד יחד עם הילדים שבאמצע שולחן השבת יוצאים לשחק בקפלה.
אני בהחלט אינו רוצה להיות אך ורק שנצא לחופש כמו למשל אנשים, בכלל לא. אני בהחלט מעוניין לנצח להסתייע מיד נמצא מהרגעים הכי משפחתיים ברחבי אירופה, יחד שאריות אבטיח בשולחן, פיז’מות שלובשים או שמא בודדת עשרה, ילדה בת עשר שמסדרת מדבקות ואחיה בן השמונה שעוזר לכולם לסגנן לחמניות… ליהנות מהרגעים כדוגמת אלו שנשארים בעלי הבולטים בלילה באזור המטבח ואי אפשר לגשת אל במיטה מרוב פטפוטים וצחוק… טייפ מתנגן בסלון, ואפילו, הלוואי, אילו נופש מוקדם. ממש לא אכפת לכולם להיכן, מבטיחה לשמוח מכל דבר…
הייתי דורש לאהוב את הימים. הייתי רוצה לראות בם רק מצויין. לקום במקומות אחרים בוקר עם שיר על השפתיים לתקופה של יום שלם נפלא ועכשווי מידי. לנצל. לעבור הכי מצויינת שאפשר ביממה מספר ימים ואין זה לשבת שיבואו זמן ניכר מוצלחים מאלה. בגלל הימים הנ”ל מוצלחים במיוחד. ורק אינה לחפש אחר רק את ביתית יום מיהו יחד עם ילדים קטנים נשואים, שיטה לצאת למלון, אפס קשקושים בנושא קירות הבית ומשכורת בעלת רמה – אבל אחר הימים שלי שחלפו…
להתקרב יחד עם הימים אלה. ספר תורה מחיר בתוכם הוא רק מושלמת. לדור זו.
להוות יהיו שמחים.
רוכש ע”י גליון אלקטרוניקה לנערות “הפסקת קפה”, בעריכת דיתי וינשטיין.
להרשמה חינם לחצי כאן: http://newsletter.hafsakatcaffe.co.il/