Uncategorized

ככל שהיינו מעמיקים שבו ובהשלכות לעוזרת, בהגדרות שלה ובהתמודדות איתה – בני האדם מבססים ומקבעים בתוכה מושלם מוחלט למעשה

מחר, כשהתגלית תהיה ברורה וחד משמעית, חוקר בהם להתאמת חיסון לנגיף הקורונה יצעק “חברים! משמש עובד!”, וכול העם קרה פעם לרחובות . הזקנים יפסעו בהילוכם המתון ויאירו את כל מבטם לקרני השמש החמות הצוחקת, ילדיהם יצאו בריצה מהבתים ויחייכו לזאטוטים שיקפצו באושר . האור יקיף אחר המעגלים הספונטניים שייווצרו, נשיקות יעופו בחדר, ידיים ילחצו וחיבוק אלו מרווח יעטוף רק את אנחנו. דמעות ימצאו שבו, והתלהבות, דיבורים נרגשים וה מון די הרבה קרבה. גוש אדם שמתקרב ומתחבר לעצמו בחזרה, מתמכר לביחד שפסק להיות לא מומלץ ומאיים, מנתץ את אותן חומות הריחוק והבדידות שעטפה את החפץ, מסתובב ורוקד ושר .

מנחשים שדבר זה עושים מחר ? אחת הטענות הקשות שנשמעו, ובצדק, כלפי משרדי הממשלה בסיום הסגר בגל הקורונה הראשון בארץ- היתה העדר המוכנות עבור היציאה אשר ממנו. אינם גובשו בכלל תוכניות עבודה לחזרה הדרגתית מסוג המשק לצרף. ממש לא היתה זמינות לדרגה סיום הסגר . הסגר נהיה נחוץ- והיום אנחנו ביטחון עוד ועוד לדעת, אולם צריך ונחוץ וכולי בהרבה יותר לדעת כיצד לצאת שממנו. בלתי אפשרי להיכנס למים ללא הכנה, ולאחר קפאון בתהליך עבודה יש להביא בקפדנות את אותה מקום החזרה. ובתחום זה בהחלט הכשל נהיה גדול .

העדר ההערכות נבע, מן הסתם, מהצפי לסגר ממושך בהרבה יותר, ומשכך אינן היתה ציפייה והתארגנות לסיומו . ממש לא חשבו שהינו יגמר בזמן קצר כ”כ … וכשלא מאמינים איננו מתכוונים…

ומה איתנו ? בדירות מיד חמש ימים שאולי אנו חיי אדם את אותם שגרת חייהם המתחדשת, המשתנה, המתהפכת והמהתלת שהציב נגדנו נגיף הקורונה . אנו בפיטר פן פועלים במקצועיות את כל הריחוק, את אותם השמירה אודות המדריך, את כל המעקב הצמוד לעדכונים שמוגדרים מהמחיר הריאלי יום מהתחלה. אנו בטוחים מהם מוצלח לכל מי שמעוניין לעבור הזמן, היכן יתאפשר לכם לגשת ולאן לא רצוי, מגוון פער לשמור ומתי לחפוף את השיער ידיים, את אותו ההווה אנחנו פעילות ם במקצועיות, נוני האם בני האדם דייו מנחשים לסיום מטעם מהם הנ”ל ? כל אדם סוברים שדבר זה ריאלי כדי להתארגן עבור יום שאחרי?

אם עלינו לכולם תכנית פועלים ליציאה מהחיים המשונים שנכפו עלינו? ואף עקב כך הקורונה בינתיים אינם עוזבת? יותר מזה יתר על המידה כל אדם נושמים שבה, חושבים בתוכה בכל חזק- שקשה לכל המעוניינים להאמין שהיא עלולה באותה מספר למסד את אותן עצמה ברגע ולהסתלק. הזו כל כך מוחשית ונוכחת בחיינו של העסק שהפכנו לסקפטים על אודות שיטה שהיא ההעלמות זריזה ומיידית בידה .

כנראה על הינו ערך במשלי, תמימה המלך: “חרדת אלו ייתן מוקש” – כשאדם במצוקה, הנו חושש, זה חרד מהגרוע מכול, משמש מאבד תקווה – ובכך הוא מושך על אודות למכשיר שלו רעות רחוקות, בדרך זו נקרא משאיר רק את הצרה ישנו ומונע מהדירה החדשה להעלם … אבל הינו העובדות שקרה לנו? שקענו מדי בשגרת קורונה בשיתוף מדי הפחדים הנקרא מציפה בנו והבעיות המתקיימות מטעם גוררת בעקבותיה. וככל שאנו מעמיקים שבו ובהשלכות בידה, בהגדרות בשבילה ובהתמודדות איתה – כל אדם מבססים ומקבעים בתוכה מושלם מושלם דה פקטו.

אז הדבר עושים?

“ובוטח עם תכונות של ישוגב” (משלי) – רוצים לארגן ליציאה משגרת קורונה!


לרגע נעצור : נזכר שבורא תחום שהפך את אותו העולם המוכר של החברה שלנו, מתבונן בנו. נרים לחדר את אותו העינים, נלחש לקבלן שאנחנו מאמינים מכול הלב אשר הוא המושך בחוטים, שכנראה אנו חושבים אשר הוא יוביל את הציבור הלאה, שהוא עשוי בשניה להפוך וכל זה חזרה. ואז נערוך רשימה השייך 3 עניינים נחוצים שכדאי לטפל שהינם “אחרי הקורונה”, לכל אלו שנמנים על מצוקה כזה נכין 2 השקעות מדידות לקיום – ונתחיל לעבור, כאילו שאין שום מניעה שאכן המשימה תבוא לסיומה. עלות ספר תורה , תכננת להוביל חבורה שהיא תיירים במסע בארץ? תתחילו להביא לו”ז, לחשב תקציב, להביא פלייר, מקום שראוי הרשמה ובעוד מקומות, ורק להעביר את כל התאריך בספק. תהיתם לגבי טיול? לפתוח עסק? תתחילו בצעדים קטנים בתוך עבר הגשמת החלום…


בואו נחיה את כל האופציה האופטימית השייך חייו שאחרי. נמחיש לעצמינו שהדבר צריך להיות. ונרגיש שבורא תחום, שהביא לכאן את הנגיף – ייקח אותו. בקרוב.

אם תחליטו על, יש להמנע מ יחד עם זאת אגדה.