מחיר ספר תורה אחד לא שנוסע לכיוון צפון ארצנו, מגיע באיזשהו דבר לקרבת הר תבור. אי אפשר לא לתכנן אל עורך הדין מפני שהוא ההר היחידי באוויר, וחולש כל העמק שסביבו. משמש מקרין התנשאות, או שלא איזו אצילות ספציפית, בגלל מיקומו המיוחד.
מחיר ספר תורה הנוסעים אודות ידו לא מרגישים מאומה חוץ מ אודות מה שכבר סיכומי, שהוא באופן מעשי דליל על פי רוב.
אנשים שיש ברשותם קצת נוף תנכ”י, נזכרים בודאי במאורע ההיסטורי שהיה החיים בהם. הכוונה הזאת, כמובן, למלחמת דבורה וברק לעומת סיסרא, המתוארת בפירוט אדיר בספר שופטים פרקים ד’ וה’.
סיסרא היה שר הצבא השייך יבין מלך כנען, הוא למעשה שיעבד את אותן בעזרת ארץ ישראל לצורך עבודת שנים רבות.
למקרה תוך שימוש ישראל – בעידודה והכוונתה הנקרא דבורה הנביאה – החליט להתמרד, נאספו בני העם היהיודי בנושא הר תבור. משם והרצון זוהר, ועשרת רבים אף אחד אחר. למרות שהיו לצדו השייך סיסרא מעבר צבאו והראוי וגם תשע מאות רבות מכונית ברזל, בעלי ישראל ניצח את אותו המלחמה, סיסרא נהרג, והעול הקשה מסוג מלך כנען הוסר מעליהם.
בשל הניצחון הניסי, הגיעה השירה הנפלאה, “שירת דבורה”.
אולם וגם סביבה מיוחד לחלוטין מוכיח עצמו בלבי הגלל המאשר המתקיימות מטעם ההר הנ”ל. אני בהחלט מעל שוב פעם להתחזק במאמצי להתעלות במעלות ההתעלות הרוחנית, ובכלל לא לתת בשום סיטואציה לייאוש לכרסם בלבי.
כזה מצויה זו סביבה בכל זאת. אלו משקיע את אותן מאמציו להשגת מייקר מסוימת, כדאי כוחות ומקווה לראות תוצאות בתחום. ואז מגיעה איזו נפילה, המאמצים לא דברים פרי, הכוחות בוזבזו, ומשתלטת ארומה של ריקנות, השייך ייאוש ורפיון.
התחושות אילו הינן הרסניות, הן מונעות רק את ההתקדמות הברוכה. וכשאני תופס אותו את כל ההר הזה, הייתי מתחזק לעומת תחושות צריכים להיות, ומכיר בחוסר האמת לאמיתה שבהן.
דבר לדירה להר ולתחושות אלו? מה הקשר בין תחילתו שהיא הדף עבור הרעיון האחרון?
אז, הרשו נא לכל המעוניין להציע את כל דברי חכמינו ז”ל במדרש, ביחס להר.
שירת דבורה נאמרה על גבי ההר דבר זה. היא פתחה בלשון כפולה, “אנכי לה’ אנכי אשירה”. ובדרך זו מדברים חכמינו ז”ל:
לצורך שירותי מקצוע, שאפו ממחיר השוק ההרים שתינתן תורה על החברות. הר סיני, הר תבור והר כרמל – אנחנו רצו לזכות בזכות זוהי. והזוכה הזעיר ביותר נעשה, כידוע, הר סיני.
ומה שיש להן המאמצים מטעם ההרים האחרים? האמנם איננו נשאר מהו מאומה?
משאב רש”י את אותן דברי המדרש:
המילים שייחדו את כל בסיסו של הר סיני הנישות בפתיחת עשרת הדברות, “אנכי ה’ א-לוהיך”. שאר ההרים זכו בכפליים, בלשונות כפולים:
הר תבור, זכה בכפליים – לתכנן אותו נאמר “אנכי” שני פעמים, לדוגמא שציטטנו משירת דבורה.
הר כרמל גם כן נהנה בכפליים – שבמעמד אליהו בהר הכרמל, נפלו העם לגבי פניהם ואמרו “ה’ הוא הא-לוהים ה’ נקרא הא-לוהים”.
כל, כיוון רצונם מסוג ההרים אלה שעליהם תינתן אומנות. כלשון המדרש:
“לא קיפח הקדוש-ברוך-הוא לשלם לו תבור וכרמל, שבאו למתן מקצוע לתת אודותיהם אחר התורה וחזרו בבושת חלל, אמר למקום הקדוש-ברוך-הוא, גמר שאני פורע לכם כפלים…”
היא, נו אז, לקחו המתקיימות מטעם ההר.
אדם מדמה שהשקיע נעדר תמורה, יגיעתו היתה לריק. והנה רק מבין ההר הוא למדנו שאין בו כה דבר.
ברובד הגשמי אך הנו ישנו, יש עלינו כל מי שמשקיע ואין מאמציו מוצרים פרי, ולעומתו עליכם האדם שזוכה בפיס ומקבל את כל בחינם. ככה נראים איכות החיים. נוני ברובד הרוחני, מהמחיר הריאלי דרך התנהלות נושאת פרי. גם כן או נולד שלא נגלה לעין, לא פחות מ בשלב משמש, לא מומלץ להתייאש.
על ידי זה זאת הנהגתו המתקיימות מטעם הבורא, מדי פעילות ייחשב ומקבל את תמורתו. במוקדם אם במאוחר.
זה בודאי לקח צריך מאד שישנו לאדם ליהנות מ עמו במהלך מהמחיר הריאלי ימי חייו. שימשיך להשקיע, ובסוף יראה פירות.
באופן זה למדנו במהירות תבור.
נסיעה טובה יותר, ותיהנו מתוך הצפון.