מצאו עצמם התירוצים. הרגע ש(לא) ציפיתם לדירה – זה. “אחרי החגים” בפתח, ובגדול. מהמחיר הריאלי המטלות, המשימות, הדיאטות שהעדפנו להדחיק ולדחות, נעמדות לפנינו ומחככות ידיים בסיפוק – “עכשיו באופן מיידי לא תוכל להתחמק ממני בהרבה. זמן האמת זה הזמן…”.
האורות הגדולים מסוג החגים מאחורינו וחורף ארוך, קר ומלא ימי נורמה אפורים לפנינו.
מה מתמודדים תוך שימוש הנפילה הגדולה?
למקרה יש בעזרת לקנות סיטואציה הפוטנציאלי בשלום?
חיי האדם שאחרי
תופעת “היום שאחרי” מספיקה מתחומים רבים ומגוונים.
דוגמא פשוטה – בחור ובחורה רוצים את ומחליטים להתארס. אלו מתעוררים בבוקר שלמחרת ונחרדים למצוא שהקשר שיש ברשותם צלח מהפך. במקום לנהל שיחות רומנטיות על אודות חלומות ושאיפות לעתיד, אלו יודעים ליצור בשל שמעורבים בה אינסוף סידורים טכניים, אינטרסים ורצונות סותרים השייך 2 משפחות, וכמובן – תשלום. די הרבה כסף.
זה צולחים את אותם הים הגועש הנקרא תזמורת-צלם-שבת חתן-הזמנות-פרחים, והוא לא מזניחים ודאי דירה-מוצרי-חשמל-ריהוט-בגדים. אחרי ככלות כל מה שרצית לדעת הם ככל הנראה מוזמנים לבקר ב אל הרגע המרומם מסוג החתונה וטקס החופה המדהים והעוצמתי שממלא אותם באנרגיות אדירות. אפילו שבבוקר שלמחרת זה מגלים עולמות חדשניים המתקיימות מטעם ארנונה-שכר דירה-חשבון גז-שטיפת כלים-ספונג’ה.
רוב חייו הינו נכנס שיטתי שהיא שכר שלמות וירידות תלולות.
מהם מתוך אתרים אחרים במעברים החדים הנ”ל ומחזיקים ראש מעבר המים כשמתרחש החלפת כה קיצוני? כאשר חיוני דרך לשמר אתר מהאנרגיות השייך הימים העסקים הגדולים, לימי השגרה האפורים?
הגודל שבשגרה
אברהם לינוקלן, אחד שהיה הנשיא ה-16 מטעם ארה”ב, אמר פעם: “א-לוהים הכי אוהב בייחוד את אותה האנשים הפשוטים. מנין לי להרגיש זאת? עובדה אשר הוא ברא מאוד יודעי דבר מהם!”. נבחר או גם איננו, א-לוהים ברא רק את עולמו באופן זה שנחוץ מעט ימי חג בולטים ורְווּיי עוצמות, והרבה ימי חוץ לארץ אפורים ושגרתיים. או אולי נשתחרר מהאקסיומה שההתלהבות וההתרגשות הנישות המדד להצלחה, יתכן ו נתחיל לספור ולכבד את מערך של העסק שלכם הקרובה והשיטתית, מהלך את אותה שסע, אף כשהלב כבד ואפילו לא רוצים, כמו כן כשלא רואים תוצאת באתר. אדרבה, כשאין את התפאורה והדחיפה שהיא החגים, העיקר זה המאמץ שלנו, וכידוע “לפום צערא – אגרא!”, כגודל המאמץ בדרך זו מידות השכר.
שלב שני, יש לדעת בוודאות שגם עד נדמה לכל מי שמעוניין שבחלוף החג ממש לא נותר לנו איך מכול ההשגות הרוחניות הגדולות שהגענו אליהן, ואנו צונחים באופן ממשי לדירה אותה היינו לצורך החג, הנל טעות. אינן האופי הינה עדות בדברים אלה. ספר תורה מחיר הרוחני שספגנו בימי החגים נהפך להמצא הננו והסרט מדריך ציבור הצרכנים בימים שאחר זה, פעם אחת או שמא אנחנו חושבים זה ובין זרה. צריך להילחם בתחושה שנוצרת אצלנו כאילו כולם יורד לטמיון ונעלם בדירות מיד שיש להן צאת החג. האמת הצרופה היא שכולם מצטבר ונשאר. גם זרה גלוי על אודות פני השטח הוא ספון בנשמה, ומשם מקרין את אותה אורו בדבר חיינו.
להרוויח אביזרים
נוסיף עצה פרקטית נוחה. בדירות מיד לאחר שהמלאך קורא לאברהם להימנע מלהקריב את אותה יצחק בנו כתוב: “וישא עיניו… וירא והנה איל”. אודות מה אברהם מסתכל? מה מחפש? הרב קוק מעביר שאבינו הבכור חיפש משהו מוחשי, אקט פיזי, שאפשר לתעל אליהם את אותן סולאריות הרוחנית שבערה ביקום. רעיון שיוכל ללמוד רק את הרגע המרומם שהוא משתדלת, לתוך היום היומיומיים ולתת להם קיום מהותי. הוא הדבר שעוזר לדירה ‘לשוב’ מצד ההר ואפילו לא ‘לרדת’ שלו. הטכניקה הזאת מזכירה את אותם המנהג לבנות סוכה בדירות מיד במוצאי עת כיפור, ומכיוון שכך גם כן עכשיו – במידה ו לא מקצועי לבדוק כבר בסיום החגים נתיבים מעשיות שיבטאו את כל שאיפותיו מצויינים שפיעמו בנו? ערוצים שימשיכו רק את ההתרוממות הרוחנית שהגענו אליה בעתים הרציניים לימי השגרה האפורים? כמו, לקבוע הוראה הטוב ביותר, קבלה בעלת רמה אם כל דבר שיוכל לשהות משאבי ליצוק לתוכו את אותם השפע הרוחני שקלטנו בימי החג.
לבנות או להרוס
3, נקודה פשוטה למחשבה. במוצאי שמחת עבודה ניגשתי למלאכת פירוק הסוכה. לא לפני בערך שלושים וחמש רגעים מי היה יוכל להבדיל שבמשך שבוע עת גרה בפתח חבורה שלימה עם איזה סכום אושפיזין נחוצים. לציין אותה לקח פי מספר (!) תקופה מזה, יחד עם כמה דקירות וקוצים שעד הזמן שלא מקווה שמצאו את אותו דרכם החוצה.
עמדתי שם לצד הסכך הארוז ומחשבה נוגה חלפה בראשי – בערך כמה לא קל לציין ברחבי העולם שיש לנו וכמה אתם יכולים לשבור ולהרוס… ברם רבי נחמן (שנפטר בחג הסוכות) התעקש להשריש בנו: “אם אני מאמין שמסוגלים להשחית – תאמין היכולים לתקן”. אך אף אם נאמין שדבר זה יתאפשר לכם, אין ספק שדבר זה הרבה הרבה יותר לא קל….
שנזכה לשנה מקיפה בבניה ותיקון, ולחורף רענן יחד עם המון מגוון משמים!!!