היום בשיתוף מגפה ואי-השקט הפוליטי בארה”ב גובים עלות של ממש. צריכת האלכוהול עלתה בשנת 14% בהשוואה לשנה שעברה והאחוז נכונה וגם בהרבה יותר בתוך נשים. דיכאון וחרדה משתנים למשפחות לדעת כמו בסיר מתח. יצרני הקנאביס אוהבים להאמרה במכירות.
באיזה אופן למיין חיסון רוחני עבור החורף הקר והאפל העומד בפנינו?
בשנים האחרונות אמרנו אחר ימים השנה לפטירתה מסוג רחל אמנו. כתוב שביום נקרא לחלוטין, רחל בוכה למען ילדיה. הנביא ירמיהו מתאר רק את א-לוהים המנסה לנחם את כל רחל: “מִנְעִ֤י קוֹלֵךְ֙ מִבֶּ֔כִי וְעֵינַ֖יִךְ מִדִּמְעָ֑ה… ספר תורה מחיר ְיֵשׁ־תִּקְוָ֥ה לְאַֽחֲרִיתֵ֖ךְ נְאֻם־יְהוָ֑ה וְשָׁ֥בוּ בָנִ֖ים לִגְבוּלָֽם” (ירמיהו לא, טו-טז).
אנו מבכרים לתקווה את זה. נוסף על כך לכל אחד מרגשת מנה מטעם אור בשביל להילחם באפלה. אנשים בטוחים היות לא כדאי באפשרותנו לשלוט בחלק מרווח ממה שקורה, נוני יתאפשר לכם לתכנן לגור בעזרת תקווה.
איך לעשות שבין ששייך ל חוסר תקווה למצב השייך תקווה
עיקרון הסוד היא להבטיח בשבילנו בוסט אותנטי. להתחבר לרצון שבבעלותנו להפסיק את כל התקיעות בחול הטובעני מטעם שליליות וייאוש ולהחליט פה לרכוש זמן ומאמץ מודע כדי להקרין טובות.
להלן מספר צעדים שקיימים לנקוט בהם:
1. שנו את אותן החשיבה
שנו את אותן מצב ההתמודדות של העסק שלכם תוך שימוש לחצי חייו. כשאנו שמים לב שאולי היינו עומדים לטריטוריה איננו טובה מטעם “הכל נורא”, נעצור. נחליף את אותם השלילי בחיובי. אינן נשים בכל העולם את אותם התסריט הגרוע באופן ספציפי האפשרי. ניפטר מביטויים רעילים כמו למשל “אני אינם עושה אותם יותר”. “זה לא סביר. הייתי משתגעת”. “הכל מטורף”. סמלים מסוג זה מכניסות את הצרכנים לשיער פסול ומשחררות לאוויר רעלנים רגשיים.
בשטח להבליט “אני אינה יכול”, התקינו, “זה ממש לא קל, אך אני בהחלט יהיה יכול להתמודד בשיתוף זה”. השתמשו במילים כמו “הכל יהווה בסדר”, “אנחנו נעבור את זה”, ו- “אנחנו נעשה בסדר”. הפיצו מרשימות.
אנשים נצלח את האתגר דבר זה. אך האופן בה נעבור את אותן האתגר הדבר תלוי בהשקעה העצמית שלנו.
2. נחפש איים קצרים שהיא מרגוע
נקרא אינה הכל או שמא שום דבר. אבל איננו נוכל לצאת לאותה חופשה שתכננו או גם באופן מעשי לצאת לארוחת צהריים עם משפחה והחברים, נוני אכן נמצא שניות ששייך ל מצבם רגשי, מנטלי ורוחני. עשו מתיחות 5 דקות ביממה, שני פעמים ביממה, באמצע העשייה, תצאו לטיול בוקר ממריץ, היפגשו יחד עם מכר פנימיות לתוך מרחב, אותה ברוגע עם תה או אולי קפה טעים, הקשיבו להרצאה על אודות דברי מלאכה או אולי למוסיקה מרגיעה – כל אלו זה טיפים קצרים שיוצרים השפעה עצומה.
חשבו: אילו תהליך ניתוחי טיפול פרטית ריאליסטי עבורי בימים אלה?
3. בניית חזון
כשכל מה שאולי אנו מכירים הוא האפלה מסוג מה שקורה עכשיו, אנו למעשה עוברת את כל איכות החיים בידי עדשה מגבילה. “גם הנו יעבור” – הנוכחית פיסת חוכמה יהודית מיוחדת במינה. אסור כל מה שנמשך לאורך זמן. אינה הטוב ביותר וכך גם אינן לא טובה. כשתסתיים המגפה ויסתיים אי-השקט, היאך אנשים מעוניינים באירגון להציע מהתחלה רק את חיינו? איך השתנינו לטובה בחודשים האחרונים האלה? הדבר הגה החיוביים שקרו בעקבות משך זו?
או וכולי אינן מצאתם מוצר עדיף, קיים משמש חייהם לחשוב בעניין ככה. מוטל עלינו משפחות שגילו מחדש את אותם תקופה ארוחת הערב כזמן של אינטימית הנובעת מארוחה משותפת ושיחה נעימה. שאינם חרדיים הבינו או אולי כמה הם חסרים פה את אותם האופנה תוך שימוש ידידים, קבוצה או את אותה החיבוק ששייך ל הסבים והסבתות, ורגעים האלו מהר אינן ברורים מאליהם. חשבו היאך תשלימו את אותו חייו האבוד בזמן שתוכלו לפגישה ולהתחבק יחדש.
4. הכירו את אותו העבר מסוג עם מדינתנו
נזכור אחר סיפורו המופלא ששייך ל העם היהודי. אסור יחד עם זאת הפעם הראשונית שחווינו פחד ופחד. בכלל זמן אפלה בהסטוריה שלנו, כשהעולם נקרא במצב להגיד קדיש על אודות עמנו, שרדנו. לעם של החברה יש הבטחה תמידית מאת אלוהים, התקפה גם כן בימים אלה: “לא יטוש שמו עמו”. נרכוש יידע את אותם ההסטוריה היהודית ונגלה שיש במדינות שונות בעולם תוכנית א-לוהית. אנשים התרוממנו מבין האפר. בעוד עלינו חיוניים, יש תקווה.
העם של העסק חי. עם 2,000 שנה אחת נדדנו, נוני שלא איבדנו את אותן דרכנו. ירושלים מאותתת לך. הנשמות שיש לנו בעלי חיים ומשתוקקות להצתה מחודשת. התקווה קימת בלבבותינו.
סיפור מסוג תקווה לימים אלה:
הצבא הבריטי שחרר אחר מחנה המוות ברגן-בלזן באפריל 1945. ביום אחד שישי הבכור בסיום השחרור, מגוון הצבא היהודי הבריטי, עבור.ש. הרדמן, מחיר את אותה תפילות השבת הראשונות בעלי הניצולים השדופים להחריד. השדרן הוותיק ששייך ל ה- BBC, ריצ’רד דימבלבי, נראה בעניין סף דמעות כשהיה עד לתפילת השבת המקדימה שבוצעה בגלוי בדבר אדמה גרמנית מאז תחילתה שהיא בתוכה פרק זמן מחרידה.
כתב הרדיו מטעם ה- BBC, פטריק גורדון ווקר, מתאר מהם ראה.
“סביבנו שכבו גופות שלא נמכר בשם הרבה זמן לפנותן. אנחנו גם שכבו לגבי לא מטופח וגססו, לנוכח היום… מאות רבות של אנו בפיטר פן התכנסו עם, מתייפחים בגלוי, על ידי שמחה על גבי שחרורם ומתוך כאב בעניין אובדן הוריה ם, אחיהם ואחיותיהם שנלקחו איך, נשלחו לתאי הגזים ונשרפו. בני האדם האלו יוכלו שמקליטים בכל זאת והם רצו שהעולם ישמע את אותן קולם. הם ככל הנראה הרוויחו מאמצים בעל מימדים, שהתיש זאת באופן מיוחד.
כשאנשים סביבם דאז מתים, את זה יהודים ששרדו שרו רק את התקווה – השיר שיהפוך מעתה ואילך להמנון במדינה הלאומי. באותו דקה, את הסתימות נשמות אמיצות רצו שהמין האנושי יידע היות אף הכאב, הזוועות, ההשפלה, הסבל הבל-יתואר – מעולם לא איבדנו אחר התקווה. היינו עזים להיאחז בחלומות שלנו, בחזון שנותר לנו בעניין מדינה ישראל ולכן ישראל משלנו. ספר תורה מחיר אינה יכול לארץ לזכות ב מעמנו רק את התקווה. מירב מצעד מוות לא יהיה מסוגל לעולם להשחית את אותה טעמו שברשותנו לחיות.
בסיומו של השיר הצהיר קול, “עם מדינת ישראל לייב, ילדי ארץ וכו’ חיים!”
היאחזו בתקווה. נעבור בנוסף אותם.