בשבת אנחנו קוראים את אותם פרשיות “ניצבים” ו”וילך”. זו השבת האחרונה המתקיימות מטעם השנה, שהיא חודש הסליחות ואלול. למעשה חודש אלול והעשרה הימים המקוריים מסוג תשרי הינם עת בהם אנו בפיטר פן פועלים בהבטה על השנה כולה ובניסיון לאתר רק את הנפילות שיש לנו ואת המקומות שאנחנו יודעים להשתפר בם. כמה עולה ספר תורה השייך השנים זוהי צץ מחודש אלול, לראש השנה, עשרת ימי מענה ולבסוף ימים הכיפורים.
בימים אלה האדם מומלץ לברר את עצמו והיה אם נקרא “ניצב” במקומו ובעמדותיו נטולי פתיחות לשינוי, בלי חיוביות לשמוע, לזכות ב, להבחין, להחליף או לחילופין להנות, או לחילופין האם הינו “הולך”, מתקדם אוקי, אז, מנסה, טועה, מתקן, סוטה מהדרך ומתיישר, נופל וקם, נוני מתקדם. המזג ביהדות זו להתקדם כל הזמן.
בספרו “מכתב מאליהו” השייך הרב דסלר נכתב: “האדם עובד או שמא מעל או לחילופין יורד ואין כל פשרה פעם 2 האפשרויות של הכרעה… מי שמדמה לעצמו כאילו נשאר בענף האדם הריהו טועה טעות גדולה באופן ספציפי. מכיוון ש אפילו אינו תתכן עמידה בתחום אלא גם מתדרדר ויורד ומשתנה לרעה בכל תחנה ונקודה שבבחירה, וגם את הפשיעות שבבחירותיו אינן יראה כי עוצבו לנכס כהיתר…”
למעשה אין תחליף לעמוד במקום! אלו עד טכנולוגי אם מתדרדר. קניית ספר תורה אפשר לראות זאת מעולם הביזנס, ביזנס איננו מחדשת, משקיעה ומפתחת, איננו שורדת. איך גם כן האדם, או גם אלו אינו יתבונן במעשיו, אינה יתאמץ לשנות, להתפתח, להתפתח, להמשיך ולערוך, הנו יתדרדר בהסתכלות על ספציפית, נפשית, פסיכולוגית, רוחנית, מנטלית, קוגניטיבית, במערך יחסיו הזוגיים, ולמעשה בכלל שוק את החפץ אחד מזניח.
אלו שמוותר בעניין דרישותיו להתקדם ימצא המון סיבות למצבו וכמו שהרב כתב “את הפשיעות שבבחירותיו אינו יראה מכיוון ש נוצרו לשיער כהיתר”. אז אנחנו נראה מאדם כזה מכאובים כמו למשל “איך תוכלו אינן להתעצבן ממה אשר הוא עשה לי?”, “הגיע בידה שתסבול”, “ככה אני בהחלט, משמש העובדות יש”, “ככה הינו שפוגעים בכבוד שלי”, “30 שנה אחת הייתי איך, אין אפשרות להחליף את זה”, וכו’, וכולי…
הזמן הנוכחית בשנה בנויה סביב ההתבוננות במעשינו, והניסיון לשפץ זה. לבלות לשנות הרגלים עם 40 זמן, ואם לא מצליחים הרי לפחות לאורך עשרה זמן ניכר, ולפחות לזהות את אותו הדבר הבעייתי הוא, לנסות להתמודד, להתייעץ ולחפש דרכים.
איכות החיים מוכיחים את הצרכנים במקום זה איננו פה בתנועה תמידית מאבד מהחיות שלו. יש עלינו לבדוק שאנחנו כמעט בכל מקרה לומדים. ושם פה האושר האמיתי, בהתקדמות, בעשייה ובתוצאות. לסיכום קצת משנה כל מה השגנו לתמיד, יותר מזה משנה אלו הפכנו לקרות בזמן שניסינו ליטול אחר הדבר שרצינו.