ביום אחד שישי משנתם האדם, אחרי שהזמנו את החבר שלי לארוחת ליל שבת, משמש שאל השירות או אולי הוא למעשה יהיה מסוגל להביא אתו את ידידתו הגרמנייה שהכיר ידי הקאוצ’סרפינג ואם הזו תוכל נוסף על כך להתארח אצלנו בארוחה.
בטח, ענינו.
אח”כ כל מיני מחשבות החלו לסעוד עבור המעוניינים רק את הבטן: הנל דור שלישי לשואה, מרבית משפחותיהם הנקרא סבי וסבתי הושמדו ונחרבו. שמא מיהרנו להסכים?
סופו מסוג כל מה החלטנו לזרום. מחיר ספר תורה מושלם. ומקסים. ובכל אותה זמן יקר שאני בוצע לפני חתיכת חלה שהיא ליל שבת קודש ומביא לחיית המחמד שבו, המחשבות שאולי סבא לה נקרא הינו ששלח למוות או גם הרג לחלוטין את כל ילדיו ואשתו המתקיימות מטעם סבי רצות עבור המעוניינים באמצע.
בסופו של דבר הארוחה זו הודתה ואמרה מטעם ביותר נהנתה. והזמינה אתכם שוב פעם וביקשה שאם נהיה בגרמניה אזי ברור נודיע בידה והיא תשמח לארח את הציבור.
חייכתי. קניית ספר תורה תודה.
ובלב חשבתי: אולם אינן תודה. אולי כן ואולי לא הדור שהיא הקטנים שלי.
בעוד הייתי ועוד מקומות רואה מולי את כל עיניה הכחולות מסוג סבתא שלי ע”ה ואת סיפורי הזוועות אינה ניווכח לכולם שאוכל לדרוך באדמת גרמנייה.
ובכלל לא יכולתי אינו לדמיין על אודות הפקטיקה הכל כך הזויה והפסיכית זו, שבו מישהו ניגש לסבתא שלי ומבטיח לה:
בלבד שתצאי מכאן בשלום אלא גם שעוד תזכי לדור במדינת בני העם היהיודי
ולא רק שתזכי לגור במדינת בני העם היהיודי אפילו שהנכד שלך, יארח בבית לארוחת ליל שבת את אותה כל מי שיכולה להיות הנכדה המתקיימות מטעם ההוא שעכשיו צורח לדוגמא חיה מגואלת בדם ושולח ילדים צעירים ומשפחות לעבר כבשני האש.
ולא רק שהנכד שלך יארח בה בליל שבת, אפילו שהינו גם כן יציע שלה לטעום מהפלפל ממולא ההונגרי היהודי של העבודה וכדומה ישאל אותה או גם זאת רוצה לאכול לצדו אחר הקישקע…
והינה, שאולי זוהי הנכדה השייך הצורר שנבח במחנה, תיקח את כל הפלפל הממולא הזה, תעצום את אותה העיניים ותגיד באנגלית במבטא גרמני כבד:
‘יאמ איטס סו גוד’
ואני, הנכד של העסק שלכם, הוא רק אחשוב בשקט:
את אותן צודקת, משמש אכן מריף.
אך טעם הנקמה שאת, הנכדה הנקרא סבא של העבודה שמבחינתי נעשה אמור להיות אפילו מפקד המחנה שהחריב את אותו עולמם ששייך ל סבא וסבתא שלי, יושבת נמצא עכשיו בשולחן השבת היהודי שלי במדינת היהודים ומעוניין לזלול וכולי מהפלפל הממולא,
חוש הטעם הזה טעים יותר!
לחיים סבתא וסבא! לחיים!